פסקה היא אוסף של משפטים שסובבים סביב נושא אחד. במסגרת הפסקה מאגדים משפטים הקשורים זה לזה ויחד הם מציגים סוגיה או טענה באופן ברור ומלא. פסקה מורכבת מ- 3 משפטים לפחות ועליה לכלול עד 15 משפטים.

​

​

 

דוגמה לפסקה מהכתבה "אני מפחדת מהרגע בו התינוקת שלי תתחיל לשנוא את עצמה" באתר ONLIFE:

​

 

 

 

 

 

 

 

 

בן יהודה, מ' (6 באוגוסט 2018). אני מפחדת מהרגע בו התינוקת שלי תתחיל לשנוא את עצמה. Onlife אתר תוכן ואקטואליה לנשים.  https://www.onlife.co.il/news/society/body-image/161527

​

כפי שניתן לראות בפסקה לדוגמה, בעוד כל משפט מציג רעיון אחד החיבור בין המשפטים - הרעיונות השונים - מייצר פסקה המתייחסת לנושא אחד. במקרה זה ניתן לקרוא לו "הגוף שלי זה אני". מעבר בין פסקאות מסמן מעבר בין נושאים. מכאן, תפקידן לארגן את התוכן לכותב ולקורא. סימון הפסקאות נעשה באחת משתי דרכים:

• הכנסת השורה הראשונה של הפסקה פנימה.

• רווח של שורה ריקה בין פסקה לפסקה.

יש לבחור בשיטת סימון אחת ולהתמיד בה לאורך המסמך / העבודה. שתי דרכי הסימון מתחילות מהפסקה השנייה ואילך. 

​

פסקאות מבוססות על משפט מפתח (משפט נושא) שמציג באופן כללי וברור את הנושא המרכזי בו דנה הפסקה. משפט המפתח מהווה את אחד המשפטים הראשונים בפסקה ושאר המשפטים מתחברים אליו. המשפטים הנלווים מסבירים, מרחיבים או מדגימים את משפט המפתח בצורה הדרגתית והגיונית. כך, הם מעגנים ומחזקים את טענתו.

החיבור בין המשפטים בפסקה ובין פסקאות נעשה בדרך כלל על ידי מילות קישור (ראה/י מילות קישור: מה ולמה?)

בכתיבה אקדמית מומלץ לסיים פסקאות במשפט מסכם. למשפט המסכם שני תפקידים:

1. לתמצת את עיקרי הדברים שהובאו בפסקה, מה המסר הסופי איתו הייתי רוצה שהקורא יצא?

2. לקשור בין הפסקה המסתיימת לפסקה שבאה אחריה.

• לתת לקורא הֶקְשֵר ולאפשר מעבר קל וברור בין הפסקאות, כלומר בין הנושאים השונים.

• להוות מעין טיזר, לרמז על התוכן שעתיד לבוא ולגרות את הקורא להמשיך לקרוא.

 

חשוב לזכור,   

ההתקדמות במיומנות הכתיבה המדעית נעשית בהדרגה! כל צעד מהווה קרקע להתפתחות ולחיזוק. השליטה בכתיבת משפטים ויצירת פסקאות הכרחית לכתיבה האקדמית.

​

יש עוד שאלות? דבר/י איתי.

​