משפט הוא היחידה הבסיסית ביותר בכתיבה. כל משפט בנוי על כללי התחביר העברי, אלו הם הכללים שמורים איזה רצף מילים מהווה משפט עברי תקין (רבים למדו זאת בשיעורי לשון). הנחיות תחביר כלליות אפשר לקרוא בויקיפדיה.

​

חשוב לשים 

1. כל משפט כולל לפחות סימן פיסוק אחד! סימני הפיסוק נועדו בשביל הכותב והקורא, הם תווי הנגינה שמסייעים להבין את הכתוב. הם מציינים סיומות, התחלות, הפסקות והנגנות (נגינת הקריאה).

• משפט חייב להסתיים בסימן פיסוק, מרבית הפעמים בנקודה.

• סימני הפיסוק באים ישירות אחרי המילה ואחריהם בא רווח.

​​

2. על כל משפט לעמוד בקריטריונים תה"ב אד"ת (ראה/י כתיבה אקדמית, נעים להכיר).

• יש להקפיד שכל משפט מתייחס לרעיון אחד בלבד, כלומר מעביר מסר אחיד וברור.

• מומלץ שהמשפט יכלול עד 20 מילים ולא יותר.

• חשוב לבנות כל משפט בצורה הגיונית הנשענת על כללי התחביר העברי.

• ישנה עדיפות למשפטים פעילים על פני סבילים ("דנה עובדת קשה" על פני "עבודתה של דנה קשה").

• יש להשתמש בשפה ברורה על פני מונחים מעורפלים ומילים לועזיות.

• חובה לשמור על עקביות בהטיות (זכר-נקבה / יחיד-רבים / זמני עתיד-הווה-עבר).

​

מיומנות כתיבת משפטים עומדת בבסיס הכתיבה האקדמית ובכלל. בלעדיה הקורא מתקשה (במקרה הטוב) או לא מצליח (במקרה הרע) להבין את הכתוב ובעקבות זאת לא יכול להעריכו. בדיוק בגלל זה כדאי לחזק את מיומנות כתיבת המשפטים כשלב ראשון.

​

יש עוד שאלות? דבר/י איתי.

​